פתאום הוא הגיע, הגיח: שם עברי ל'אינטראקטיב פוקוסינג' – 'התמקדות מתגלגלת', כשסימסתי להילה "אני רוצה לגלגל איתך משהו, פנויה?"
אינטראקטיב פוקוסינג הוא ענף של ההתמקדות שפותח על ידי ג'נט קליין ומרי מגווייר, תלמידותיו של ג'נדלין, ומציע מודל של התמקדות אינטראקטיבית, מהלך משותף המאפשר להיות יחד, עם מה שבתוכי ועם האחר ומה שבתוכו, באופן שגם מעמיק את ההקשבה פנימה וגם את מערכת היחסים, הקרבה והקשר.
מרחב אינסופי פוגש מרחב אינסופי
אינטראקטיב פוקוסינג (יקח לי זמן להסתגל למונח החדש 😊) הוא אחד הדברים שאני מלמדת בקורסי התמקדות בבית, אחרי שחקרתי אותו לא מעט. הוא גם הבסיס לעבודה שלי עם זוגות בתהליכי התמקדות זוגיים. למעשה, אינטראקטיב פוקוסינג הוא המודל המתאים ביותר לחבר בין התמקדות ומערכת יחסים.
הוא נהדר לפרטנרשיפ, כי הוא מזמין את המקשיב לתת לדבריו של המתמקד לגעת בו פנימה, ולהביא את מה שעולה בו בחזרה החוצה, אל האינטראקציה. המפגש בינינו אף פעם אינו מקרי, כפי שכל מי שמתמקד יוכל להעיד: לעתים קרובות ניתן לחוש את הדי המרחב המשותף, לראות כיצד הנושאים או התחושות או החוויות שלנו מתממשקות. כשאנו מאפשרים לפרטנר שלנו לנכוח במלואו בתהליך שלנו, מתווספים מימד עומק ומימד של אנושיות לחוויית ההתמקדות.
הוא נהדר לגיבוש רעיונות ותכניות משותפים ולעבודת צוות. הוא פורה ומפרה, כי המרחב האינסופי שבתוכי, כשהוא מתמקד ברעיון או בנושא, פוגש את המרחב האינסופי שבתוכך שמתמקד באותו רעיון או נושא, והתהליך המשותף הולך ומתגלגל ונובע, מגיע למקומות שלא היו שם לפני שנפגשנו.
אבל הוא הכי נהדר למערכות יחסים. הוא מזמין אותנו להיות עם מה שבינינו – כעס, עלבון, חוסר הבנה, כאב, מצוקה – ביחד. להיות עם מה שבינינו ביחד, באופן שירגיש בטוח, באופן שירגיש שאפשר להביא את המקומות העמוקים, המוכמנים, הכואבים, להביא אותם ולהניח אותם מול הנמען שלהם. מול האדם האחד, החשוב, שממנו הם מבקשים – ראה אותי, הכר בי, קבל אותי. הוא מאפשר לי לבקש ולקבל את הלגיטימציה להרגיש, להזדקק, להיות, לכאוב; כי האחר גם הוא לגיטימי, גם הוא יקבל מענה לאותם צרכים ממש, וכך מתאפשר ריפוי עמוק, בכל אחד פנימה, ובמערכת היחסים.
המודל של אינטראקטיב פוקוסינג מאפשר לי לבקש ולקבל את הלגיטימציה להרגיש, להזדקק, להיות, לכאוב; כי האחר גם הוא לגיטימי, גם הוא יקבל מענה לאותם צרכים ממש, וכך מתאפשר ריפוי עמוק, בכל אחד פנימה, ובמערכת היחסים
מרככת את הקווים וההגדרות
כמו בכל הנוגע להתמקדות, בשלב כלשהו המודל הופך להיות רק הצעת הגשה, ואז ההתמקדות מתגלגלת. כמו גל, שמגיע מבפנים ויוצא אל המרחב, מעלה גל בצד השני, שיוצא אל המרחב המשותף וחוזר חלילה. גל ועוד גל, והתנועה שהם יוצרים, ריקוד משותף.
למתבונן מבחוץ זה עשוי להיראות כמו שיחה קולחת בין שתי חברות, אבל חוויית המלאות והשקט שהיא מביאה, השילוב בין מה שבתוכי שקיבל הקשבה ומענה והקרבה האמיתית לאדם אחר, אינה דומה לשום דבר.
אינטראקטיב פוקוסינג, התמקדות מתגלגלת, מלמדת אותנו אינטימיות. כל כך אנחנו רגילים לאינטימיות וקרבה כשטוב, ולריחוק והסתגרות כשקשה, כשיש קונפליקט, כשיש כאב בינינו. כשם שההתמקדות מזמינה אותנו לתת מקום לכאב בתוכנו, התמקדות בבית מזמינה אותנו לתת מקום לכאב שבינינו, ביחד, והתמקדות מתגלגלת מאפשרת בדיוק את זה.
הילה המקסימה, שאיתה גלגלתי התחלה של רעיון (עוד תשמעו עליו), היא תלמידה, וקולגה, וחברה. כי ככה זה עם התמקדות ביחסים, היא מרככת את הקווים, את ההגדרות, את התפקידים. היא מראש לוקחת בחשבון ששם, בפנים, בתוך שנינו, יש אדם שלם, פועם, בין אם הוא "תלמיד" ובין אם הוא "מורה"; ושלאדם השלם הזה יש משהו נהדר לתת לנו, את נוכחותו ואת הסכמתו להביא את עצמו כמו שהוא ולפגוש אותנו, כמו שאנחנו.
התמקדות מתגלגלת מלמדת אותנו אינטימיות. כשם שההתמקדות מזמינה אותנו לתת מקום לכאב בתוכנו, התמקדות בבית מזמינה אותנו לתת מקום לכאב שבינינו, ביחד, והתמקדות מתגלגלת מאפשרת בדיוק את זה
