גישת התמקדות בבית טומנת בחובה את התפיסה המערכתית, לפיה הכל קשור, הכל מחובר, והכל בסדר: יש סדר בדברים, גם אם כרגע, מנקודת מבטנו, איננו מסוגלים לראותו.

לקשרים, לחיבורים ולסדר ישנה חשיבות בבואנו לחקור תופעות, כאבים ותהליכים תקועים, בין אם הם בגוף או בנפש פנימה, ובין אם הם במערכות היחסים שלנו עם העולם. אחת הדרכים הנפלאות לחקירה מערכתית היא גישת הקונסטלציה המשפחתית.


מהי גישת הקונסטלציה המערכתית והמשפחתית?

הקונסטלציה המשפחתית – מערכתית פותחה בשנות השמונים של המאה ה-20 על ידי התרפיסט הגרמני ברט הלינגר, והיא מתבססת על עקרונות מוכרים במערב, כמו גם על תפיסות וטקסים קדומים שמקורם בשבט הזולו.

הקונסטלציה המערכתית היא גישה שבבסיסה התפיסה הפנומנולוגית – התבוננות סקרנית ופתוחה בשדה התופעות, ללא אבחנות, הנחות יסוד או הכללות. אנחנו פוגשים את הנושא או הבעיה ממקום לא-יודע, ולוקחים בחשבון כל תופעה שנמצאת בשדה כרלוונטית לתהליך.

הגישה הפנומנולוגית מתיישבת היטב עם התפיסה המערכתית שמציעה הקונסטלציה: התפיסה לפיה אנחנו, הנושא או הבעיה שלנו, כמו גם פתרונם, מושפעים לא רק ממה שנראה כמו הסיבה הישירה להם, כמו יחסים ואירועים בחיינו, אלא מן המערכת הכוללת שאנחנו חלק ממנה, המערכת המשפחתית הבינדורית, אפילו זו שאיננו מכירים או מודעים לה, לרבות מבנים תרבותיים, ארכיטיפים ומסורות.

למעשה, על פי תפיסת הקונסטלציה המערכתית, חיינו בהווה מושפעים במודע או שלא במודע, מכל מיני מערכות אליהן אנו משתייכים, והנושאים והדפוסים שלנו מושפעים מאירועים וטראומות שהתרחשו והשפיעו על מערכות אלו: משפחת המקור שלנו, הלאום, הדת, המדינה, המבנה החברתי (קיבוץ למשל) ועוד.

 

העברה מרחבית – התת מודע משקף את המרחב

תפיסת הקונסטלציה מרחיבה את מושגי ההעברה וההעברה הנגדית, המוכרים מן הטיפול הדינמי, ומנכיחים את האופן בו דינמיקות של אדם אחד מוצאות את ביטויין, באופן לא מודע, בגופו ורגשותיו של אדם אחר, ומוסיפה עליהם את מונח ההעברה המרחבית: חלקים לא מודעים בנו מקורם במה שהועבר אלינו מן המרחב שבו אנו מצויים – מן ההסטוריה שלנו ושל אבותינו ואימותינו, מהסביבה, ממערכות יחסים נוכחות וקודמות, מאנשים ונושאים שנמצאים עמנו בחדר או בקבוצה.


הסדר המערכתי – סדר האהבה

לפי התפיסה המערכתית, לכל מערכת יש סדר, במשפחה אפשר לקרוא לו: סדר האהבה, והוא מנכיח מבנים מיטיבים כמו נתינה של הורים לילדיהם, איזון בזוגיות, הרארכיה מולדת, שייכות ואי-הדרה של כל חלקי המערכת. כשהסדר משתבש, למשל: ילדים לוקחים אחריות על הוריהם, או מישהו מוקע או מוצא מן המערכת, מופרת זרימת האהבה והתקיעות שנוצרת עשויה להתגלגל הלאה, לדורות הבאים. לפי תפיסת הקונסטלציה, המערכת תנוע ותתפקד בצורה מיטבית כאשר הסדר ישוב על כנו, האהבה תזרום באופן שוטף מדור לדור, וכל הגורמים השייכים למערכת יקבלו הכרה וימצאו את מקומם בתוכה.


הכרה, סדר וריפוי

בבואנו לחקור נושא או קושי באמצעות קונסטלציה מערכתית ומשפחתית נחקור את האופן בו הכאב שלנו בהווה מושפע מדינמיקות ותופעות שקרו בדורות קודמים, ועדיין חיות בתוכנו. ניתן לקונסטלציה לנוע אחורה בזמן, אל המקורות הקדומים של הכאב, ושם נבקש לתת הכרה לכל מה ומי ששייך למערכת, שהשפיע עליה או הושפע ממנה, להחזיר אותם אל מקומם ואת הסדר על כנו.
כך, מתאפשרת התנועה במערכת, והריפוי מהדהד בחזרה אלינו – למה שמתרחש בחיינו בהווה.

מה קורה במפגש של קונסטלציה משפחתית?

ההעברה המרחבית עומדת גם בבסיס צורת העבודה בקונסטלציה משפחתית. היא באה לידי ביטוי בעבודה עם ייצוגים – חפצים, בדים או אנשים המייצגים חלקים מתוך המערכת הנחקרת. כשנתחבר לייצוג של אחד החלקים – נתבונן בו, נניח עליו יד, נעמוד על בד או נקבל על עצמנו להיות יצוג חי – נחוש בגופנו את התכנים והאיכויות של המיוצג, ונקבל המחשה חיה ומורגשת של החלקים הלא-מודעים הללו.

המונחה בקונסטלציה משפחתית מעלה בעיה, נושא המבקש תנועה. במפגש לא נדבר על הבעיה, לא ננתח את מקורותיה ולא ננסה לפתור אותה. נזמין את המונחה להציג אותה בעזרת הייצוגים, ונעבור לחוש את היצוגים ולאפשר למערכת לנוע מתוך הרגשות והצרכים של חלקיה השונים.
במהלך המפגש ניתן למערכת להוביל, נגלה את הנושאים העתיקים המבקשים ריפוי ונוכל לתת הכרה ומענה לבקשות העמוקות העולות מן הייצוגים, בעבור עצמם ובשביל המערכת.

ניתן לעבוד בקונסטלציה במפגשים אישיים, בהם המונחה חווה בגופו את כל היצוגים, וניתן לקיים מפגשים קבוצתיים, בהם המונחה מציג את הנושא ושאר המשתתפים, שהם לרוב מתנדבים מנוסים בעבודת קונסטלציה, מייצגים בגופם את חלקי המערכת ולוקחים חלק פעיל במפגש.

מפגש הקונסטלציה מספק לנו הצצה מאלפת אל עומקי הלא-מודע שלנו, אל הדמויות והנאמנויות שגופנו מחזיק ממקומות אחרים, אבל אין זו ההשפעה העיקרית שלו; עיקר התנועה מורגשת לאחר המפגש, בתנועה אשר נוצרת במקומות התקועים, בתהליך.
ואחרי שכתבנו את כל זה נאמר, שהקונסטלציה עובדת קצת כמו קסם… ושקשה עד בלתי אפשרי להתחיל להבינה עד שלא חווים אותה.

שאלות ותשובות על קונסטלציה משפחתית

אילו נושאים מתאימים לעבודה בקונסטלציה משפחתית?

כל תחום בחיינו שמרגיש תקוע, כאב פיסי או רגשי שלא מרפה, או שיבוש במערכות היחסים הקרובות, יכול להיות נושא העבודה בקונסטלציה. כך, נושאים של זוגיות, הורות, כאבים כרוניים, העדר מימוש אישי או מקצועי, בעיות רגשיות והתנהגותיות – כולם מהווים נקודת התחלה לחקירה מערכתית ובינדורית.


בכמה מפגשים מדובר?

כל מפגש קונסטלציה עומד בפני עצמו, והוא חד פעמי. כאמור, עבודת הקונסטלציה מתחילה רק לאחר המפגש, והיא זקוקה לזמן. נרצה לתת לה את הזמן הזה ככל הנדרש, לגייס סבלנות וסקרנות לתהליך.


מה ההבדל בין מפגש אישי וקבוצתי?

ההבדל הוא בעיקר חווייתי, במפגש עצמו, ולא באפקטיביות או בתוצאות הקונסטלציה.
במפגש האישי המונחה פעיל, חווה באמצעות גופו את כל חלקי המערכת. במפגש קבוצתי המונחה הוא בעיקר צופה, והנציגים הם שנעים במרחב.


מיהם האנשים שמשמשים כנציגים בקונסטלציות הקבוצתיות?

כל אחד יכול להיות נציג, וגם מי שלא מכיר קונסטלציה מוזמן להתמסר לתהליך. הנציגים המגיעים למפגש מסויים גם הם חלק מהשדה. סיפוריהם האישיים יהדהדו ויצטלבו בסיפור של המונחה, וגם במרחב המשיק שלהם, תתחולל תנועה.
ככלל אנחנו דואגים לנציגים (יש לא מעט אנשים שמעוניינים להתנדב להשתתף כנציגים במפגשי קונסטלציה), ואפשר גם להזמין נציגים משלכם.

מה אם הנושא שלי מאוד אישי ויש לי חשש להחשף בפני קבוצה?

ישנה אפשרות לוותר על הנציגים ולערוך מפגש אישי. בנוסף, ניתן לבקש לסנן את הנציגים כך שלא יהיו ביניהם אנשים שמכירים את המונחה, או להפך – המונחה יכול להביא נציגים משלו.
בכל מקרה, ניתן לעשות קונסטלציה גם בלי לחלוק עובדות או פרטים שמבקשים שלא להחשף (דבר זה, כשלעצמו, הוא חלק משדה התופעות), וכמובן שהנציגים מחוייבים לדיסקרטיות.


ההסטוריה המשפחתית שלי לא ממש מוכרת לי, האם זה מפריע?

כלל וכלל לא. כאמור, הקונסטלציה עובדת עם התכנים שמעבר למודע. הסיפור המשפחתי שלך ייפרש מעצמו, מתוך הייצוגים. לפעמים מגלים באופן הזה דברים מעניינים מאוד…


האם בנוגע לבעיות בזוגיות או במשפחה צריך או כדאי שיגיעו למפגש כל הנוגעים בדבר?

אחד מבני המשפחה יכול להיות המונחה במפגש שנוגע בבעיה בין שניים או יותר, ואפשר גם לקיים מפגשים זוגיים או משפחתיים בהם שני בני הזוג, חלק או כל בני המשפחה הם המונחים.


מה בנוגע לבעיות של ילדים? האם הילדים צריכים לנכוח במפגש?

פעמים רבות המונחה בקונסטלציה הוא הורה (מודאג), והנושא הוא בעיה – פיסית, רגשית, התנהגותית – של הילד, או בעיה ביחסים. אין צורך ואף לא מומלץ להביא ילדים למפגש קונסטלציה.


זה קצת נשמע כמו תקשור. האמנם?

זה באמת קצת נשמע כמו תקשור…


איך אפשר להכיר יותר את הקונסטלציה המשפחתית?

אפשר להזמין מפגש הממוקד בך ובנושא שלך, ואפשר גם להצטרף כנציג.ה למפגש מוזמן של מונחה. כתבו לנו כאן למטה.

שאלות ותשובות על קונסטלציה משפחתית

מסקרן? בואו נדבר

אפשר להשאיר כאן פרטים ונחזור אליך

קונסטלציה משפחתית
דילוג לתוכן