ילד מפריח בלוני סבון
צילום: ענת גל און

כל כך הרבה שיטות יש בעידן הזה שלנו, שמזמינות אותנו למחוק את האמונות המגבילות, המעכבות, המכאיבות שלנו, ולהחליפן באחרות – מקדמות, מאפשרות, זוהרות.

עלי זה לא עובד. כלומר, ברצינות, ניסיתי. לא עובד. וחלק בי אומר שזה חבל, כי ללא ספק יש כמה אמונות בתוכי שעושות שם בלגן גדול, שמשתלטות ומושכות למטה (למשל, האמונה שמשהו רע יקרה לי אם אעשה צעד נועז ואקפוץ למים, או שצריך לעבוד קשה בשביל כסף, שלא מגיע לי, ועוד), והחלק הזה היה ממש שמח אם מישהו היה יכול פשוט לשלוף אותן משם ולהחליף אותן באמונות חדשות ומיטיבות. 

אז הוא פונה למיטב המכשפות והמטפלים והמתקשרים, וכלום. נאדא.

רק קצה השושלת

האמונות האלה שלי, הן עקשניות. כי קודם כל, הן לא רק שלי. קיבלתי אותן בירושה, למעשה מדובר בדורות על גבי דורות של אמונות, שאני הקטנה היא רק הקצה של השלשלת הזו. 

חוץ מזה, יש להן משהו מאוד חשוב לומר לי, לאמונות שלי. הן חוששות מדברים איומים ונוראים שיקרו לי אם לא אאמין בהן, למשל – אם פשוט אקפוץ למים, אם פשוט אשב בשקט ואתן לשפע להגיע, אם ארגיש שמגיע לי. 

והכי חשוב – הן ממש זקוקות לי. הדבר היחיד שיכול להרגיע אותן קצת, להתחיל בהן תנועה, זה אם אסכים להקשיב להן. אם אשים לב לחלק בי שממש היה רוצה שיעופו מכאן, ולצידו אראה גם אותן, את כל מה שהן רוצות בעבורי, את כל הכאב שהן מבקשות לחסוך לי. 

יש להן משהו מאוד חשוב לומר לי, לאמונות שלי. הן חוששות מדברים איומים ונוראים שיקרו לי אם לא אאמין בהן, למשל – אם פשוט אקפוץ למים, אם פשוט אשב בשקט ואתן לשפע להגיע, אם ארגיש שמגיע לי. 

מתחזקות ומשתרשות

למעשה, להחליף אותן באמונות אחרות זה פחות או יותר הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות להן, זה קצת כמו שאחליף את אחד הילדים שלי בילד אחר, יותר ממושמע, נגיד. 

וכיון שהן באמת חזקות ומושרשות היטב, נראה לי שכשאני רק מעלה על דעתי את האפשרות להחליף אותן, הן מייד מתחזקות ומשתרשות עוד יותר. זה לא שהן עושות דווקא, זה מפחד, שהנה יאבד הסיכוי שלהן אי פעם להשמיע באזני את האזהרות החשובות שלהן. שהנה יאבד הסיכוי שלי.

אז אני מכריזה בזאת, אמונות יקרות שלי, שאני מסכימה שתישארו. שאני מבטיחה להמשיך להקשיב לכן (רק בבקשה, אחת אחת, אם אפשר, יש די הרבה מכן וכל אחת – בלי עין הרע). ובינינו, בלי שאף אחד שומע, אני גם שומרת על הסוד הפרטי שלנו: שכשאני מקשיבה לכן, אתן מתגלות כמו פרח שנפתח, מרעיפות עלי את כל הטוב שאתן שומרות בפנים, מאפשרות לי לפרוח בצבעים נהדרים.

הבהרה: אין בפוסט זה כדי לבקר שיטות וגישות אחרות ואת מי שזה עובד לו. 

בשבילי  – התמקדות, בבקשה.

להחליף אותן באמונות אחרות זה פחות או יותר הדבר הכי גרוע שאני יכולה לעשות להן, זה קצת כמו שאחליף את אחד הילדים שלי בילד אחר, יותר ממושמע, נגיד

דילוג לתוכן