קוקו אולי איננו מהיצירות הגדולות של פיקסאר מבחינה קולנועית, אבל הוא סרט חמוד, צבעוני ובעיקר – מנגיש את עקרונות הקונסטלציה המשפחתית, ממש כאילו נכתב על ידי מי שבקיא בתחום (גם השם – קוקו…נסטלציה?).
אחרי שתצפו בסרט, מוזמנים לסיכום הסילבוס:
- עקרון השייכות – כולם שייכים למשפחה, ומי שהוצא ממנה יגיע מתישהו, איכשהו, ויבקש לחזור
- ילדים לוקחים על עצמם למלא את צרכי הוריהם והורי הוריהם, לפעמים גם את הצורך של אלה בהורים
- הדרך לבטל קללה משפחתית היא לזכות בברכה משפחתית, ושניהם מגיעים מן הדורות הקודמים
- סודות מבקשים להתגלות
- אין צורך לבקש סליחה ואין צורך לסלוח. די שהנפגעת תגיד: פגעת בי, השארת אותי לבד, ושהפוגע יגיד: לא יכולתי להיות שם בשבילך, אני מצטער
- המתים נותנים לחיים את כוח החיים
- החיים נותנים למתים את כוח החיים, באמצעות הנכחתם
- הקשב לנאמנות שלך, היא יודעת משהו חשוב
- אומה שמכבדת את מֵתֶיהָ היא אומה שמחה (וצבעונית)
- באמצעות הקשבה לעצמנו, בכוחנו להביא ריפוי גם אל העבר וגם אל העתיד
Coco – קוקו, אולפני דיסני-פיקסאר, 2017. במאים: אדריאן מולינה, לי אונקריץ'