משתתפי קורס התמקדות בבית משתפים

תחושה מאוד מרחיבת לב של ערסול, סקרנות ופליאה. הרי הכל בי. בנו. באינטראקציה. כל אחד מהם הוא פשוט עולם. זה מאוד מרגש ומפעים עבורי להיות כך.

הקורס נתן תחושה של בית. הידיעה שבכל שבוע מחכה לי המפגש הזה – נסכה בי שקט, ובכל שבוע יצאתי מהמפגש בתחושה שזה היה הדבר המדוייק ביותר שהייתי זקוקה לו באותה נקודת זמן. ההרגשה שהכל בסדר, שכל מה שקיים ועולה – מקובל, מצליחה לחלחל לתוך חיי.
ההתמקדות אפשרה לי להיות בקשר עם עצמי, לא "לדלג" עלי. לקחת את הזמן, בסבלנות ובסקרנות להקשיב פנימה ולהכיר, לדייק, להתעקש על הפרטים אם צריך. לעשות מקום. הכלים והרעיונות של ההתמקדות זולגים מעצמם לתוך הקליניקה שלי ולשיעורים שאני מעבירה, אם באופן גלוי וישיר ואם כאיכות בסיסית של תקשורת.

ההתמקדות מאפשרת לגלוש לתוך מרחב – שהוא אני – ולשתף בזה עוד מישהי, במילים. להבחין בניואנסים, ברצונות ובגוונים של החלקים השונים בתוכי, ולאפשר תנועה בעזרת המילים. התמקדות היא להיות בקשר עם הגוף בצורה עדינה ומכבדת, ולפגוש בפנים אמיתות שהתחבאו, רגשות, מחשבות – זה מרפא לראותן כפי שהן, חלק ממני. 
היה לי טוב להיות נוכחת בקורס, להרגיש את התחושה שאת מעבירה – שהכל באמת בסדר. גיליתי שההתמקדות זה משהו שקל לי לעשות ולקחת איתי הלאה.

התמקדות עבורי זה קודם כל חיבור לעצמי, עצירה והתבוננות פנימה, אבל מעבר לזה – אלה כלים שלקחתי מייד הביתה ולעבודה. קיבלתי מבט אחר על החיים ועל חינוך וילדים, סקרנות ונוכחות שמאפשרת לי להיות עם ילדי הגן, להזמין אותם להרגיש, לחוש, לבטא בציור או בתנועה או במילים. זה עוזר להם לשתף ולהוציא החוצה את מה שכואב או מפריע. אני מרגישה שגם לנכדות המתבגרות שלי אני מצליחה לעזור כשהן זקוקות לעזרה, לעשות מקום לחלקים הכואבים. 

ההתמקדות שינתה באופן רדיקאלי את מערכת היחסים שלי עם עצמי ועם אחרים. האופן שבו אני מכירה וחווה את עצמי מתוך תשומת לב והקשבה לכל מה שאני מרגישה ושקיים בי, נותנת לי בסיס מכיל, נוכח וקשוב שממנו אני יכולה לפגוש כל אדם ואת כל מה שהוא מביא.
הרבה שקט פנימי מתהווה כשיש לי את הבסיס הזה, והכי חשובה זו היכולת לתת אותו בעצמי לעצמי.

תודה ענקית על שהזכרת לי אותי. על שבאמת מורגש שהכל אפשרי, על המרחב להיות, על הידע שמרגיש כאילו פשוט מזכיר לי דברים שתמיד ידעתי ורק היה צריך להעיר אותם בתוכי.

בהתחלה לא יכולתי לראות משהו פרקטי בהתמקדות. ראיתי רק את ההתרחבות הפנימית שלי, את ההתפעלות ממה שקורה לי, את השינוי בזוית הראיה, את כל מה שמנחם ומקבל בהתמקדות. 

בחודש האחרון אני פתאום רואה כמה ההתמקדות היא התמקדות בבית, איך הדיבור שלי בבית השתנה, איך החוויה שלי בתור אמא ובת זוג שונה ממה שהיתה לפני כמה חודשים. 

יחסי עם בן זוגי כאילו עלו מדרגה למעלה, ונכנסו עמוק יותר. לתת לכל חלקי תשומת לב תוך כדי תקשורת איתו – עשה לנו ממש טוב.

היחסים שלי עם הבן הגדול שלי, המתבגר, השתנו לא רק בדיבור בינינו, אלא בראייה שלי אותו. הייתי מודאגת לגביו, איך הוא יסתדר בחיים, מה ייצא ממנו, וכשיכולתי לפגוש את החלק הדואג הזה בי בהתמקדות, נכנס המון אויר והתפנה מקום להקשבה ולהתפעלות ממנו. אני רואה את השינוי ביחסים איתו גם כשאני מביטה לו בעיניים, וגם בחיבוק החזק שאני מקבלת ממנו גם בלי שאבקש. 

כיום ההתמקדות, בעיקר ביחסים בבית, נראית לי הדבר הכי פרקטי שיש.

התמקדות בשבילי היא תהליך יצירתי, שבו אני נכנסת פנימה ללא ביקורת ושיפוט ופוגשת את מה שעולה. זה תמיד מפתיע – הדמויות והדימויים שעולים בפנים, התשובות שמגיעות. לפעמים זה אפילו משעשע. 

החלק הכי חשוב עבורי הוא התמקדות בזוג, הקשר שנוצר עם מישהי אחרת שנמצאת בשבילי, מקשיבה, מנסחת לפעמים מעט אחרת, ועוזרת לי להגיע לדיוק רב יותר שהולך איתי הלאה.

והתמקדות בשבילי היא את, ענת, והדרך הסובלנית והמאפשרת שנותנת מקום לכל מה שעולה (או לא) ובכל דרך.

התמקדות בשבילי היא התחברות לעצמי והתחברות למשהו רחב יותר דרך עצמי. זה כמו סוג של קונסטלציה פנימית, סוג של תקשור… היא מאפשרת לי להיות נוכח יותר ומחובר יותר ברגעים מאתגרים, ואפשרה לי לעשות מהלכים של התקרבות גדולה יותר לבת הזוג שלי. בנוסף, נפתחה בי דלת למרחב של ידע, לגישה נוספת לטיפול – הנחיה – ליווי.

הקורס היה מאוד מעמיק, חווייתי ועשיר, ובו הרבה הפעלות ותרגילים מעניינים. כל נושא הואר בצורה שלמה ומקורית, והאינטראקציה עם חברי הקבוצה אפשרה לי לקבל בכל פעם זווית אחרת על עצמי. אני מרגיש שזו היתה כניסה מאוד יסודית ומשמעותית לעולם הזה – מאוד שמח שבחרתי בקורס הזה! 

למדתי להיות עם מה שקורה בתוכי בדרך שמפעימה אותי, בדיוק הפוך ממה שעשיתי עד כה, וזה מקרין החוצה.

בעקבות הקורס אני בקשר חומל ואוהב יותר עם הילדה הפנימית, ואני בנוכחות, בזמן אמת, בזמן שהדברים קורים; אני יכולה להיות שם עם הכאב, הפחד, הצורך, ואז פחות ופחות אני מגיבה מהמקומות הכואבים, הפוחדים, הכועסים. אנשים בסביבתי חווים אותי נוכחת יותר, שיפוטית פחות, ומערכות היחסים בחיי העמיקו. בעיקר בולט השינוי ביחסי עם בתי המתבגרת. 

התמקדות נתנה לי יכולת להכיל את המכלול שבי, עם רשות להוביל אותי קדימה, לפגוש את הרצון. הרצון הוא דבר שאני עושה איתו דרך – הרשות לרצות, מה הוא אומר, מה חוסם אותו – זו תגלית מאוד מאפשרת עבורי. בכתיבה ובבימוי נפתחה לי שמחת יצירה והמון סקרנות חיה, וגם בתקופות ריקות, כשאני בין יצירות, אני סומכת עלי שאדע איך להחיות את הסקרנות.
ביום יום חשתי שההתמקדות מאפשרת לי להיות אחרת ביחסים שיש בהם קונפליקט: להיות נוכחת, להקשיב לעצמי, להקשיב לאחר, לדבר התמקדות. 
הקורס היה לי נפלא, הדבר הכי מדוייק שהייתי יכולה לאחל לעצמי.

אני מתנהלת התמקדות כבר הרבה זמן, אולי כל חיי. הקורס אפשר לי לחדד את היכולת הזו, להפוך אותה ליותר מודעת, למשהו שממש אפשרה לקרוא לו ולשלוף אותו כשאני רוצה. הוא נתן שם ודרך לדברים, אפשר לי לסמוך באמת על עצמי ועל הקולות הפנימיים שלי.

חוויית הקורס היתה מאוד שונה מהחוויה שלי בלימודי פסיכותרפיה גופנית וקורסים והכשרות אחרים – חוויה של מרחב פתוח, שמאפשר לכל אחד ואחת להיות בדיוק כמו שהם. מקשרת את זה להוויה שאת מביאה, הוויה של התמקדות רדיקלית ביחסים ובקבלת האחר. ממש מלאכת יחסים, מעורר השראה!

הקורס יצר תנועה בתפיסתי את "המטפלת שבי", לעצמי ולאחר. כיום אני נמצאת הרבה יותר ב"לא יודעת",  דבר שמאוד נעים לי בהקשר של טיפול.

ההתמקדות נותנת מקום לי ולאחר. השיח עם אמא שלי השתנה משמעותית, גם כשיש בינינו קונפליקט. הרבה יותר רכות וקבלה, משני הצדדים, למרות שרק אני למדתי התמקדות בבית.

התמקדות בבית – זו תחושה של בית, שיש בו אפשרות להכל. לא תמיד אני רוצה או יכולה להכנס לכל חדר, ויש לי בחירה. לפעמים יש חדרים מנוגדים, אבל הם יכולים להתקיים יחד. יש תחושה עמוקה שהכל בסדר, כל מה שעולה.

התמקדות היא משהו נעים שיוצר תנועה וריקוד פנימיים, שמאפשר לי להשלים עם מי שאני בדיוק כפי שאני, ומאפשר לי להיות נוכחת יותר, בנוכחות מלאה, במערכות היחסים בחיי.

התמקדות עבורי היא שימת לב לעצמי במובן הפנימי, ולא החיצוני. לא עוד ההרגל שלי להיות בחוץ באטרף, לרצות אחרים, לדאוג מה הם חושבים ואז לדאוג שאני לא עומדת בסטנדרטים המדומיינים לגבי מה שמצופה ממני.
זה כמו לצלול בים. לא שומעים את ההמולה מחוץ לים. רק אני והנשימות שלי ומה שעולה. וכשיש פרטנר להתמקדות נוסף עוד צוללן שלא שומע כלום מלבד הנשימות שלו ומסמן לי את מה שאני רואה. 

ההתמקדות הופכת אותי למשהו רחב יותר, שמביא שקט. מתנה. הופתעתי לגלות עד כמה עמוק זה חדר לתוך החיים שלי.

התמקדות עבורי היא קודם כל קסם. מהלך מרתק, כלי בהיר לחלוטין, שבו הדברים פשוט קורים בצורה מופלאה מרגע שמתחילים להתבונן.
חוויתי בקורס ובהתמקדות המון אמפתיה, פתיחות, נחמה, וכל שבוע עם החשיפה לעוד נדבך, התחלתי להרגיש איך משהו קורה אצלי מבפנים, מבלי שאני לגמרי מבינה מה, אבל הוא מרגיש ממש טוב ומחובר.
הכל אפשר את זה – הישיבה על הכריות, ההזמנה להיות בצורה הכי נינוחה שלנו, התחושה התמידית שהכל בסדר, הכל לגיטימי – עשו בשבילי המון. השיעורים היו מעולים, הועברו והודגמו הצורה מאוד ברורה – אני מאוד שמחה שהגעתי אליך!

מה שהפתיע אותי בקורס היתה הכנות שלי עם עצמי. לא ציפיתי לכנות הזו גם מול קבוצה. 

שמתי לב לחלק שממש שחרר אחיזה במה חושבים עלי ואיך רואים אותי, וגם שלא היה לי רצון להתבלט / לתפוס את מקומי בקבוצה / שיאהבו אותי (משהו שהיה לי תמיד מאוד חשוב). מרגישה שאפשרתי לעצמי להיות בנוכחות, ברגע, וזה גם שחרר את המבקר הפנימי מתפקידו.

רוצה לומר תודה על מי ומה שאת, על הדרך שלך להעביר את הקורס ולהחזיק מרחב של נוכחות ואפשור. השלט "הכל בסדר" שתלוי על הקיר עבר בכל פעם בצורה כל כך מדוייקת ממך, זה תענוג, והשראה.

הקורס נתן תחושה של בית חם ומכיל שאפשר להגיע אליו בכל מצב ולהביא אליו את הכל, ללא חשש של ביקורת או שיפוטיות. אני מרגישה שזה קרה במידה רבה בזכות הגמישות שלך והיכולת להתאים את השיעור לצורכי הקבוצה.

בקבוצה שלנו קרו מקרים רבים בהם מישהי הגיעה טעונה, מוצפת, וזה קיבל מקום בשיעור. אהבתי את גישת הקבלה הרדיקלית שחוויתי ממך, של צרכי השיעור והקבוצה כמו שהם בכל רגע נתון, מבלי להילחץ, מבלי להרגיש שאת חייבת "להפסיק" את החומר, לראות איך הכל משתלב, חלק מהשדה. היתה תחושה של אפשור, קבלה, בטחון.
ולצד הגמישות, מאוד עזר שלכל נושא היו דפים כתובים, ברורים ומפורטים, שניכר היה שהשקעת בהם זמן ומחשבה, וזה אפשר לעבור על החומר, לפעמים בקצרה, בלי להרגיש שמשהו מתפספס.

התמקדות עבורי היא התחלה של דרך חיים. התמקדות עוזרת לי לצאת מהמובן מאליו, מהניתוח המתבקש של תחושות, רגשות, פעולות, כלפי וכלפי האחר, ולסמוך על התחושה בגוף – שהיא לעתים מעורפלת ולא מובנת ולא ניתנת במילים, כדי להבין את מה שעובר בי.

ההתמקדות עוזרת לי להבין את עצמי, המציאות עדיין אותה מציאות, אבל ההתמקדות מאפשרת לי לנשום, ואז, בעקבותיה, גם המציאות משתנה.

אני מלאה הודיה אליך, למרחב, לקבוצה ולתהליך. 

הנוכחות שלך מאוד משמעותית ומעוררת השראה. מבט שלך בעיניים זה כמו מיליון אנשים שרואים אותי עכשיו. מבט מרפא, באמת. 

אני קצת עצובה, אתגעגע כל כך, היתה לי הרגשה של בית. 

תודה לך שאת מגשימה את החזון שלך ומאפשרת לי להיות חלק ממנו.

אני אוהבת אותך! תודה!

ברגיל, קבוצות מפגישות אותי עם אי נוחות קיומית, תחושת בדידות וחוסר שייכות. כאן – הקבוצה היתה לי נהדרת, נוצרו קשרים יקרים ומשמעותיים. בזכות הקבלה המרגשת שלך מצאתי את עצמי מרשה לעצמי לא לעשות מה שלא בא לי, הרגשתי נוכחת מאוד. 
החושים שלי הרגישו טוב מאוד, היה שם שילוב מרתק של כלים וחוויות, וחוויית יום חמישי הכוללת שלי היתה של "המקום שלי". ממש מרחב בלתי נתפס. ובעולם שלי – שפע מביא שפע, וזה קרה.

בשבועות האחרונים אני מתבוננת בנסים – דברים ששנים ייחלתי להם והם פה, במלוא תפארתם.

בזוגיות – מערכת היחסים שלנו עברה את הטרנספורמציה שחיכינו לה מאז הכרותנו. הדבר הזה שקרה לנו – אולי נקרא לו יכולת קבלה רדיקלית – פינה מקום ליש שלנו, אפשר לנו להניח את המזוודות, פינה אותי ואותו ל… הכל. 

קשיים קונקרטיים שהפעילו אותי מאוד ביחס לבת שלי, להם נתתי מקום במפגש שלנו על הקונפליקט – פשוט נפתרו, הם מאחורינו. 

ואני – ההתייחסות שלי לגוף שלי השתנתה, הרבה יותר אהבה עצמית, וגם בנושא שהגעתי איתו לקורס – מימוש והגשמה מקצועיים, מתרחשת תנועה וקורים דברים מאוד משמעותיים. 

והכי חשוב – לגבי כל הנושאים הללו יש בי משהו שקט מאוד, נוכח מאוד וגם סקרן מאוד לגבי העתיד.

ההתמקדות הביאה קבלה, כבוד לקצב הנכון של הדברים בי.

ביחסים עם בן זוגי התאפשר לי להתחבר לרצונות שלי מעצמי מולו, לרצונות שלי ממנו. התאפשרה קרבה, אפשרות לדבר על הדברים הכי עמוקים, אינטימיות.

עם הילדים – אני הרבה יותר נוכחת איתם, רוצה את קרבתם, פחות מתנתקת. מסוגלת לדבר איתם גם על דברים שמעולם לא חשבתי שאוכל לדבר איתם בגילאים כה צעירים (3,5), ומאפשרת להם להביע את רגשותיהם בצורה נקיה, בלי שאני אכוון אותם. הם מרגישים בנוח לשתף אותי בכל.

התחושה שאת מכילה ועושה מקום לכל מה שעולה לימדה אותי בעקיפין עוד משהו על התמקדות… בעליות ובמורדות, כאילו את עוצרת שם בכל נקודה – גם עם עצמך וגם עם הקבוצה, ויש בזה גם כנות וגם תשומת לב מאוד עדינה. למשל – לקח זמן עד שמצאנו את המקום הפיסי המדוייק של הקורס, למדתי שם משהו על התמקדות מהמקום שלך שעצר ובדק כל פעם ונתן לדברים לעלות כמו שהם.
הדברים שהיו הכי משמעותיים עבורי – כשנתת דוגמאות מהחיים שלך, ממערכות יחסים שלך ומהקליניקה. זה נתן לי עוד מושג לגבי איך התמקדות משתלבת בחיים.

תודה על זה שאת מביאה את עצמך מולנו יחד עם הפגיעות וחוסר השלמות והסקרנות והאפשור. זה מלמד יותר מהכל!

ביחסים שלי עם עצמי, ההתמקדות הביאה קבלה. הכלה – פחות ביקורת וחפירה על תוצאות שלא הגיעו… כבוד לקצב הנכון של הדברים בי. ניצנים של יכולת לעצור לרגע כשיש הצפה ולהכיל…
ביחסי עם בן זוגי אני שמה לב לשפה פחות ביקורתית, ליותר נכונות להקשיב.
במקומות מול אנשים שקשה לי איתם, יש יותר כבוד למה שנכון לי – מצליחה קצת יותר לתקשר החוצה מה נכון לי כרגע ומה הקצב שלי, בלי להיות מופעלת או מעורערת. זה קצת אבל זה המון בשבילי.
בעבודה, ביצירה שלי אני מוצאת יותר סבלנות לתהליך. הכלה של מקומות שאין בהם תשובות, מקומות של בלבול וחוסר ודאות, ויכולת לנהל מולם דיאלוג.

לא ידעתי לקראת מה אני באמת הולכת. מרגישה שקיבלתי כמו אבן פינה ביסוד של מהות חדשה, שנכנסה לחיים – בית, בסיס, הוויה.

מאוד שמחה על המתנה הזו, היא מרגשת וגדולה, ומחלחלת גם לקליניקה, ביכולת שלי להרגיש את עצמי בזמן אמת, בתחושות ובתובנות של המטופלות.

אני מרגישה שעברתי תהליך בעצם השהיה בקבוצה, צימחתי נכונות להקשיב בלי לדעת, לפתור או לספק מענה. הייתי רוצה יותר מזה בחיי – יותר עמידה ריקה מול מה שאנשים מעלים, שמאפשרת להם מרחב גדול לחוות את עצמם.

מה שאפשר זאת עבורי היתה הגישה שלך שבאמת נתנה הרגשה של אישור להיות, מצאתי מישהי שמעבירה גישה שהיא באמת מיישמת הלכה למעשה. החוויה המיוחדת שלך של "הכל בסדר" היתה מאוד חסרה לי בדרך ההתפתחותית שלי עד כה, ואני רוצה להמשיך לגלגל אותה הלאה בכל מקום ועם כל אדם שאני פוגשת. 

המרחב המאפשר הוא באמת כזה. הוא מאפשר להרדם או להתעופף כשיש חוויה או חומר שקשה לנו להתמודד איתו או לא מתאים כרגע, הוא מאפשר לשאול המון שאלות ולהעלות כל שאלה ולפתח דיונים פילוסופיים מרתקים, ובעיקר הוא מאפשר הקשבה מאד עמוקה פנימה.
הקורס קירב אותי לעצמי יותר מאי פעם. הוא מאפשר מבחוץ, ובעיקר מאפשר פנימה, מאפשר להתחבר לעצמי, בצורה העמוקה ביותר. זו הייתה הנשימה העמוקה והמרפאה שלי כל שבוע.

ההתמקדות אפשרה לי לעצור ולנשום, להכנס פנימה, לשאול מה שלומי, לקבל את מה שעולה. אבל התמקדות בבית היא גם מתנה ביחסים: היא מאפשרת לתת אמפתיה גם לאדם שאני נמצאת אתו בקונפליקט עצום, אדם שיש לי רגשות קשים כלפיו. כיום, בנוסף לרגשות הקשים, אני מסוגלת להכיל גם רגשות חמים ואוהבים כלפיו, וזה מדהים בעיניי. הלגיטימציה הזו, להיות פעם עם החלק הכועס ופעם עם החומל, אבל אף פעם לא לעזוב אף אחד מהם, היא משהו שפשוט צריך ללמד ילדים רכים, לפני כל דבר אחר. זוהי תקשורת מקרבת במלוא מובן המילה.