לילד שלכם יש קושי. המומחים יגדירו אותו: חברתי, רגשי, התנהגותי, אבל אתם מרגישים שמשהו כואב לו, ומרגישים חסרי אונים. אתם רואים שמשהו בו לא מצליח לצאת לאור, להביא לעולם את כל היופי שלו, להיות שמח.
זה יכול לבוא לידי ביטוי בהתנהגות: הוא מסתגר עוד ועוד, היא מתפרצת בהתקפות זעם; זה יכול להתבטא ביחסים – אתכם ההורים או עם האחים, או עם קבוצת השווים – בבידוד חברתי, באלימות; זה יכול להופיע בבית, בגן או בבית הספר. אלה יכולים להיות רגשות ותחושות שקשה לו – ולכם – להתמודד עמם: תסכול, חרדה, יאוש.
התמקדות היא טבעית לילדים: הם מחוברים לתחושות הגוף, הם מתקשרים עם יצירי הדמיון, הם חווים רגשות בעוצמה. ככל שהם גדלים, הם מתרחקים משם. לומדים את הקודים החברתיים, נתקלים במחסומים מבית ומחוץ, מאבדים את הלגיטימציה להרגיש, לבטא. ההתמקדות מחזירה אותם לשם, ליכולת למצוא בתוכם את מה שנכון להם, את מה שמדוייק, להתגבר על מכשולים, תסכולים ומכאובים, לקבל הכרה ואישור, להביא את עצמם לידי ביטוי, כמו שהם.
בגישת התמקדות בבית, כפי שמרמז שמה, אנו מאמינים שילדים זקוקים בראש ובראשונה לסביבה מאפשרת ומקבלת בבית. משום כך, הורים מוזמנים להעמיק פנימה וללמוד להקשיב לעצמם ולילדים, במסגרת תהליך אישי או סדנת התמקדות להורים.
אבל לא תמיד אנחנו, כהורים, מצליחים להקשיב לילדים. כשלילד שלנו קשה, גם לנו קשה. לפעמים אנחנו מרגישים אשמים או מותקפים או מודרים, ובדרך כלל מנסים לפתור או לסלק את הקושי, מה שגורם לו להתבסס ולהתעצם, ולילד – להתרחק ולהתכנס. לפעמים – במיוחד בגיל ההתבגרות – אנחנו מרגישים שמאוחר מדי, שהילד שלנו כבר לא נפתח אלינו, וזה כואב במיוחד. במקרים כאלה, או במקרה של קושי חריף במיוחד שמבקש משאבים נוספים, נחפש עבור הילד שלנו מרחב אחר, שיהיה רק שלו, שיאפשר לו לחוות את הריפוי שבאינטראקציה. מרחב כזה מתאפשר אצל מלוות התהליכים לילדים ונוער בגישת התמקדות בבית.
מה קורה בתהליך של התמקדות עם ילדים?
איך זה עובד עם בני נוער?
שאלות ותשובות על התמקדות עם ילדים ונוער
כמה זמן נמשך תהליך עם ילדים ומה תדירות הפגישות?
האם ההורים מעורבים בתהליך ומיודעים על המתרחש בתהליך?
איך להציג לילד את התהליך? האם זהו חוג? טיפול?
לאילו גילאים זה מתאים?
מסקרן? בואו נדבר
אפשר להשאיר כאן פרטים ונחזור אליך